פסק-דין בתיק ת"א 18447-09-10

רקע וטענות הצדדים

בפניי מונחת תביעתה של גב' שלי מיכאלי ילידת 1987 (להלן: " התובעת") לפיצויים בגין תאונה שארעה לה ביום 4.6.05 עת נסעה על קטנוע הנהוג ע"י אחיה מר מיכאלי יריב, כאשר רכב פגע בקטנוע (להלן :" התאונה"). השימוש בקטנוע היה מבוטח במאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" (להלן: " הנתבעת").

ד"ר יוחנן חורב מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע כי לתובעת נגרמה כתוצאה מהתאונה נכות צמיתה בשיעור של  3%. לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם, הצעתי ביום 5.12.11 לצדדים כי ינסו להגיע להסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט. משהודיעו הצדדים כי לא מקבלים את הצעת בית המשפט קבעתי את התיק לדיון הוכחות וביום 25.3.12 העידה התובעת עצמה, וכן העידה גב' חנה מיכאלי.

התיק נקבע לחקירת המומחה ולעדויות ההגנה, אך הצדדים הודיעו שהם מוותרים על מועד ההוכחות הנוסף ומבקשים לסכם את טענותיהם בכתב.

קיבלתי את ההסדר הדיוני, ביטלתי את מועד ההוכחות ונתתי הוראה על הגשת סיכומים בכתב.

התובעת הגישה סיכומיה ביום 9.4.13 ואילו הנתבעת הגישה את סיכומיה ביום 7.5.13.

ביום התאונה התובעת רכבה על קטנוע אשר היה נהוג ע"י אחיה מר מיכאלי יריב בהרצליה, כאשר רכב פגע בקטנוע עליו נסעו התובעת ואחיה. התובעת נגררה עם הקטנוע עד למכונית חונה וכאשר התעוררה מצאה את רגלה הימנית לכודה. ממקום התאונה הועברה התובעת לבית חולים "איכילוב" באמצעות אמבולנס, שם אובחן חתך בשוק ימין מאחור, ובהמשך עברה סגירה של החתך באמצעות תפרים. מהמיון הועברה התובעת למחלקה לכירורגיה פלסטית שם אושפזה למשך 5 ימים מתוכם 3 ימים הייתה רתוקה למיטה ואח"כ לכסא גלגלים. לאחר ששוחררה מבית החולים, הומלץ לתובעת על טיפול בנטילת משככי כאבים ובפיזיותרפיה.

           
התובעת נבדקה ע"י ד"ר יוחנן חורב מומחה רפואי מטעם בית המשפט (להלן: " המומחה"), לאחר שהצדדים הגיעו להסדר דיוני ולפיו ימונה מומחה אורתופדי שייתן גם חוות דעת גם בתחום הפלסטי. המומחה קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של  3% לפי סעיף 75(1) דרגת ביניים א'-ב' לקובץ תקנות המל"ל.

ב"כ הנתבעת המלומד לא הכחיש את עצם קרות התאונה ועניין החבות, אך חלק על סכום הפיצוי הנדרש ועל רכיביו, ובכלל על הנכות התפקודית. לטענתו לתובעת לא נגרמו נכויות פונקציונאליות גם לא מבחינה ספורטיבית.

דיון והכרעה

משאין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבותה של הנתבעת בקשר לפיצוי בגין נזקי התאונה, אעבור לדון עתה בשאלת הנכות והנזק.

הנכות הרפואית והתפקודית

ד"ר יוחנן חורב מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, בדק את התובעת וקבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של  3%.

למומחה נשלחו שאלות הבהרה אך הוא לא נחקר בבית המשפט. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במכלול ראיותיהם, אינני מוצא לסטות ממסקנותיו וקביעותיו של המומחה. אינני סבור כי המומחה סטה מהמנדט שקיבל ומסמכותו בעת "פיצול" והתאמת אחוזי הנכות לאמור בתקנות ובהתאם לכך ולאור שאר הראיות לא ראיתי לסטות מקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט.

המומחה קבע את שקבע בהסתמך על המסמכים והחומר הרפואי הרלוונטי שעמדו בפניו ובדיקת התובעת, התרשמתי כי מסקנתו של המומחה מבוססת כדבעי והיא התקבלה לאחר בחינה ושקילה של מכלול הנסיבות הרלוונטיות.

משכך אני מקבל את הנאמר בחוות דעתו, וקובע כי נכותה הרפואית של התובעת הינה בשיעור של 3 %.

התובעת טענה כי נכותה התפקודית היא יותר מנכותה הרפואית, ואילו הנתבעת טענה כי  כלל לא נגרם לתובעת נכות תפקודית. התובעת לא שכנעה אותי שפגיעתה התפקודית עולה משיעור הנ"ל והנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שנכותה התפקודית נמוכה משיעור זה.

לפיכך ומונחה על ידי הפסיקה לפיה בדרך כלל הנכות הרפואית משקפת נאמנה את הנכות התפקודית (ראה למשל ע"א 3049/93 גירגיסיאן נ' רמזי ואח' פ"ד נב(3) 792), הנני קובע נכות התפקודית של התובעת תהא בגובה 3%.